- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ב"ל 29821-04-11
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
29821-04-11
10.1.2013 |
|
בפני : דגית ויסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: משה נייגו |
: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק-דין | |
1. התובע מבקש שנכיר בפגיעה מיום 31.7.10 כפגיעה בעבודה.
2. המחלוקת בין הצדדים, כפי שנוסחה בישיבת הקד"מ היא "האם פגיעתו של התובע אירעה תוך כדי עבודה ועקב העבודה."
יש להבהיר שהתובע הוא עצמאי והאירוע הנטען ארע ביום שבת בבוקר.
3. לטענת התובע, התובע נפגע בביתו מסכין, עת סידר בחצר ביתו את הרכב שבו השתמש לצרכי עבודתו. בעת שהתובע ניקה את החריצים בקרקעית הרכב, ראה שבין החריצים נתקעה דיסקית. על מנת להוציאה, התובע דפק עם סכין בין החריצים, הסכין נתפסה וזרתו של התובע נחתכה (סעיף 45 לסיכומי התובע). בעקבות הפציעה, התובע התפנה לבית חולים כשהוא מלווה בגיסו, מר הולין, אשר נמצא אותה שעה בבית. התובע הגיש בגין פגיעה זו תביעה לתשלום דמי תאונה, אך לטענתו, מבחינה עובדתית מדובר בתאונת עבודה, למרות שהתרחשה בביתו ביום שבת. התובע ביקש לקבל כמהימנה את עדותו ואת עדות העד מטעמו, מר איתי הולין שהוא גיסו, וביקש לדחות את עדות החוקר מטעם הנתבע כעד בלתי מהימן.
התובע הסביר שלמרות שבעבר הגיש בגין אותו ארוע תביעה לדמי תאונה, הבין שנסיבות הארוע מקנות לו זכויות כנפגע עבודה וזאת מבא כוחו (סעיף 13 לסיכומי התובע). יש להכיר בארוע כפגיעה בעבודה מאחר שכבעל עסק יחיד הוא מטפל בצרכים שונים של העסק בשבתות.
התובע צירף לתצהירו תצלומים שונים מחצר ביתו ומהמחסן שבחצר ביתו.
4. לטענת הנתבע, יש להעדיף את גרסתו המוקדמת של התובע, לפיה נפצע עת עסק בתיקונים בבית. התובע פנה מספר פעמים לטיפול רפואי ולא ציין שנפגע בזמן שהיה ברכב או בזמן שעבד. על פי ההלכה הפסוקה, יש ליחס משקל רב לרישומים הרפואיים ולגרסה הראשונית של המבוטח. התובע לא נתן הסבר מדוע לא סיפר לרופא המטפל את אשר אירע לו. התעודה הראשונה לנפגע בעבודה הוצאה לתובע לאחר שפנה לייעוץ משפטי ומילא טופס בקשה למתן טיפול רפואי. לעובדה זו יש ליתן משקל, מאחר שעולה ממנה שגרסת התובע הוכנה לקראת הגשת התביעה. יש לדחות את הסברי התובע לגבי ההבדלים בגרסאות בנוגע לפגיעה, לפני ואחרי שקיבל ייעוץ משפטי. בנוסף, לא עולה מהצילומים שהתובע הציג שישנה סחורה במחסן ביתו ונראה כי המחסן משמש כמחסן לבית ולא מחסן לעסק. אין אף ראיה לכך שהתובע נהג לסדר את הרכב בימי שבת. עדות גיסו של התובע אינה תומכת בגרסת התובע, מאחר שלא היה עד לארוע ואף נפלו סתירות בין עדויות השניים. לעומת זאת, עדות החוקר היתה מהימנה.
5. בפתח הדברים יש להביע הסתייגות ומורת רוח מהלשון בה נקט התובע בסיכומיו, הן כלפי הנתבע והן כלפי החוקר מטעם הנתבע. מדובר בלשון שאינה ראויה ואין לה מקום בכתבי טענות. גם לגופן של טענות, אין להן כל עיגון בראיות.
6. לגופם של דברים, דין התביעה להדחות. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו -
א. על פי ההלכה הפסוקה, יש לתת משקל לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר לקרות הארוע (דב"ע מט/ 0-23 הירשהרון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 349 (1989); עב"ל (ארצי) 19750-12-11 גנטוס - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 29.11.12).
מסיכום האשפוז שהתובע הציג, מהמרכז הרפואי אסף הרופא (נספח 1 לתצהירו), עולה שהתקבל למחלקה ביום 31.7.10 ושוחרר ביום 1.8.10. כל שנרשם לגבי נסיבות הפציעה הוא "לדבריו, ביום קבלת נחתך באצבע 5 מימין." כלומר התובע נשאל לגבי נסיבות הפציעה ולא מסר שנפצע שבעת שעבד.
התובע הציג מסמכים רפואיים נוספים (נספחים 7,9,10 לתצהירו), כל אחד מהם מרופא שונה ובאף אחד מהם לא מוזכרת פגיעה תוך כדי העבודה ואין תיאור של נסיבות הפגיעה, למעט העובדה שהתובע נחתך מסכין. זאת ועוד, מסמך מיום 8.8.10 תוקן ביום 15.8.10 (נספח 15 לתצהיר התובע), אך לא תוקנו ולא הוספו נסיבות הפציעה.
תיעוד רפואי זה אינו תומך בגרסת התובע.
ב. על פי הצהרת ב"כ התובע, התובע חתם על ייפוי כח ביום 3.12.10 (עמוד 8 לפרוטוקול, שורה 9). המסמכים הרפואיים הראשונים שבהם נזכרת הפציעה באצבע כפגיעה בעבודה, כולם לאחר שהתובע פנה לייעוץ משפטי (ר' למשל, סיכום בדיקה של רופא תעסוקתי, מיום 2.1.11 - נספח 37 לתצהיר התובע, תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, מיום 5.12.10 - נספח 90 לתצהיר התובע).
ג. נפסק כי "בבוא בית הדין לקבוע עובדתית אם התרחשה תאונה במהלך העבודה אם לאו, עליו לייחס משקל רב ל'התבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין' (עב"ל 248/98 פרץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 24." (עב"ל (ארצי) 686/08 בראנסי - המוסד לביטוח לאומי, (תק - ארצי, 2009 (4) 523, 20.12.09).
בטופס התביעה לדמי תאונה (שנחתם ביום 10.8.10, נ/8), בסעיף "תיאור הפגיעה: במה התעסקת בעת התאונה?" נרשם: "תיקונים בבית. עבדתי בבית וסכין חתכה לי את היד."
בטופס בל 283 (מיום 5.12.10, נ/9) התובע רשם בתיאור התאונה: "כאשר סידרתי את הרכב והמחסן שלי לקראת יום ראשון חתכתי את האצבע".
בחקירתו הנגדית התובע התבקש להסביר את ההבדלים בין שני הנוסחים ולדבריו, "לאחר התייעצות עם עם עורך הדין שלי הבנתי שאני צריך לפרט יותר" (עמוד 8 לפרוטוקול, שורה 19 ור' גם שם בשורות 6-7). יש לציין כי ההבדל בין שני הנוסחים אינו מתמצה בפירוט, אלא מדובר בשתי גרסאות שונות: תיקונים בבית או עבודה ברכב.
הסברו של התובע לעובדה שהגיש תביעה לדמי תאונה ורק לאחר שפגש את בא כוחו, הבין שמדובר בפגיעה בעבודה, אינו הגיוני. נסיבות הפגיעה ביום 31.7.10 הן מערכת עובדות שהיתה ידועה לתובע מרגע הפגיעה. אלה לא השתנו רק בשל העובדה שהתובע פגש בעו"ד. אף ההסבר שהתובע מסר בחקירתו הנגדית חסר הגיון (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 20-23)-
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
